כהן אביבה
אביבה בת מיליה וראובן. נולדה ביום ד' בשבט תשי"ט (13.1.1959) במושב אלישמע. אחות לדורית, יצחק, גאולה, לינה, יוסף ותקוה.
אביבה, ילדה בריאה בגופה ובנפשה ונמרצת מאוד, הייתה גם תלמידה טובה שהשיגה ציונים מעולים. את לימודיה החלה בבית הספר היסודי שבכפר מל"ל והמשיכה לבית-ספר התיכון "בית ברל", שם סיימה את חוק לימודיה. היא הייתה קשורה מאוד לבית ולמשפחה, אהובה על הוריה אחיותיה ואחיה. בלטה בחריצותה ועזרה רבות לאביה במשק המשפחתי: קצרה את הירק, חלבה פרות, השקתה את אדמות הכותנה שבמושב, עבדה בלול, חילקה אוכל לחיות, שמרה ורעתה פרות וכן אספה בדים.
אביבה התאפיינה בחכמתה ובדרך המיוחדת שבה אהבה תמיד לעזור לכולם, למשפחה הקרובה והמורחבת ואף לקהילה. בשמחות, בעצב ובכל מצב הייתה שם עבור מי שנזקק לה. מילדותה היתה ספורטיבית, אהבה מאוד מוזיקה וכל חייה רקדה ריקודי עם.
במחצית חודש מרץ 1977 התגיסה אביבה לחיל הנח"ל. תחילה שירתה בקיבוץ מגידו, שם עבדה עבודה חקלאית מלאה. אביבה זכתה להערכה רבה הודות לחריצותה ולתרומתה הרבה לעבודה בקיבוץ וחברי הקיבוץ אימצו אותה לביתם והתייחסו אליה כאל בת.
בהיותה ציונית בכל רמ"ח אבריה, החליטה אביבה להמשיך את דרכה כאזרחית עובדת צה"ל במ.ר.צ. שבתל השומר, ובחורף 1990 החלה את שירותה בצבא הקבע בחיל הרפואה בבה"ד 10 כנגדת לוגיסטיקה. עשתה חיל בשירותה וזכורה כנגדת טובה, מעניקה ועוזרת.
בהיותה בת עשרים ושש נישאה אביבה לבחיר ליבה מנשה. בן זוגה היה בעל דואג ואוהב שידע להעריך את אופייה הנמרץ והטוב. בני הזוג קבעו את ביתם בנס ציונה, מקום לידתו של מנשה. במרוצת השנים נולדו להם שלושה ילדים: מורן – הבכורה, מילי השניה ובן הזקונים ציון.
אביבה היתה קרובה לטבע, התעניינה בביולוגיה, במדע, ברפואה ובידע רפואי ואת בתה הבכורה, מורן, שלחה לשרת בצבא כחובשת. היא עצמה השתלמה באוניברסיטת "דרבי" וסיימה תואר ראשון במנהל עסקים.
בגיל ארבעים וחמש כבה חיוכה של אביבה עת חלתה במחלה קשה. מאז, ובמשך שנתיים וחצי סבלה ייסורים רבים. בני משפחתה האוהבים – בעלה וילדיה, הוריה ואחיה – לא משו ממיטתה ועמדו לצידה לכל אורך התקופה הקשה, דואגים ותומכים בה עד ליומה האחרון.
ביום 15.8.2005, יום ההתנתקות, התנתקה גם המשפחה מביתה בנס ציונה ועברה לכפר סבא. אביבה, שכה רצתה לעבור דירה כשתשתחרר מצה"ל, נאלצה לעבור בחיפזון בכדי להיות קרובה למקום הולדתה ולבני משפחתה.
מחלתה של אביבה הכריעה אותה ביום ז' באלול תשס"ו
( 31.8.2006) והותירה את אוהביה בתחושת כאב והחמצה. בת ארבעים ושבע וחצי במותה. היא הובאה למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין במושב הולדתה, אלישמע. השאירה אחריה בעל, שתי בנות ובן, הורים, ארבע אחיות ושני אחים. על קברה נחקקו מילות הפסוק שכה אהבה מספר תהילים. " שיר למעלות אשא עיניי
אל-ההרים, מאין יבוא עזרי: עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ".
 

 

חזרה לעמוד יזכור